עמק - ביקורת סרט ללא ספויילרים

מאת: לידור אטיאס

הלכתי לראות את "עמק" של סופי ארטוס, ולצערי, הוא פשוט שיקף לי בעיה קשה מאוד עם הקולנוע הישראלי. יוצרים ישראליים הם מאוד ביקורתיים ואוהבים את הנישה של להעביר ביקורת על החברה, והם עוד יותר אוהבים לעשות את זה בעזרת הצבת מראה לנגד עינינו שמתיימרת לומר לנו את כל האמת בפנים. אבל הרבה מאוד מתפספס בדרך - העלילה לא הכי חדה, הרמה מאוד ירודה וכל מה שאמור להוות תשתית להעברת המסר של היוצר למעשה לא עובד. וכן, על רגל אחת, זה הסיפור של הסרט "עמק". אם אתם רצים להבין מעבר לזה אתם יותר ממוזמנים לקרוא את הביקורת המלאה.
עמק

ובכן, אני חושב שראוי שנתחיל מלדבר על העלילה, משום שהיא תמיד מכילה בתוכה המון מידע - אתם מיד תבינו על איזה שכבה בחברה מדבר הסרט וגם באיזה אופן מנסה להעביר היוצרת את המסר, ושוב, כל זה בצורה כללית בלבד. אז ככה, "עמק" מגולל את סיפורם של שלושה בני נוער שבניגוד לרצונם האמיתי, נאלצים להתמודד באופן יומיומי עם אלימות. מדובר בלינוי וג'וש, זוג נערים בני 17 שהם גם חברי ילדות וגרים בשכנות בשיכונים של מגדל העמק. ג'וש הוא בריון יחסית קטן ובודד, שמתעניין רק בכלב שלו. לינוי חולמת להיות שחקנית מפורסמת ומוכשרת אבל לא עושה די מאמצים לשם המטרה ואף אחד לא מאמין בה יותר מידי. דוד, נער בן 15, הוא ילד חדש בעיר, שבתחילה מעדיף להתעסק בעיקר עם ספרים ומוזיקה אך מתחבר בשלב מסוים ללינוי וג'וש. אותו חיבור מוביל אותו להתמודד לצידם עם אחיו הגדול והאלים של ג'וש.

קל מאוד לראות שאין כאן עלילה עמוקה, מעניינת, או סוחפת במיוחד, ולא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את זה. הבעיה היא שדווקא הרעיון שעומד מאחורי הסרט הוא חיוני לנו כחברה וחשוב היה להעביר את המסר בצורה טובה יותר. הסרט למעשה מעוניין לחשוף ותנו לחצר האחורית של החברה, היכן שאפילו בתוך המשפחה אין כבוד בין בנים לאימם ואף מתרחשת אלימות במשפחה. כל המושגים האלה הם מאוד תיאורתיים ואנחנו לא נחשפים אליהם בפועל. לרוב כמובן החשיפה מסתכמת בפרסומת חדשה בנושא או קמפיין חדש נגד אלימות במשפחה. ובדיוק בגלל שאנחנו לא נתקלים בזה באמת, "עמק" בא לחשוף אותנו לתופעה ולא חוסך בפרטים - אם המוכת על ידי בנה, אחים המאיימים ברצח אחד על השני ומקללים בשיא הרצינות ואלימות פיזית ומילולית בכל מקום.
עמק
אבל יש גבול לכמות המלל האלים שאפשר להכניס בסרט אחד והשימוש הרב באלימות על מגוון סוגיה, במיוחד בעלילה חלשה(נדבר גם על זה), פשוט מדרדר את רמת הסרט עד מאוד. קשה להתרכז ברעיון שעומד מאחורי סרט שכזה אם כל מה שאני שומע רוב הזמן, ותסלחו לי על האגרסיביות, זה "בן זונה", "הומו", "מזדיין" ושאר ירקות שעדיף לא לדבר עליהם. הם מעיבים על הצופה בתדירות הכל כך גבוהה שבה הם מופיעים, ובסך הכל, לא ביקשנו ספרות מודרנית, רק רמה קצת יותר סבירה בשפה שקצת תאזן את המתרחש מבחינה פיזית, משום שלא כך עושים את זה.

עכשיו נעבור לדבר על העלילה בצורה קצת יותר עמוקה שתסביר לכם בדיוק מה כל כך לא טוב בעלילה הזו, עד כדי כך שהיא פשוט לא מסוגלת לסחוף או להעביר מקצת מן המסר.
נתחיל מזה שהעלילה מאוד בנאלית, אמנם יש בה קונפליקטים משמעותיים, אבל כל זה רק בתיאוריה - הם לא מטופלים כמו שצריך ומובאים לידי ביטוי בצורה לא טובה.
שנית, אין כמעט שינויים בקרב הדמויות מבחינה מחשבתית אלא להיפך - בקטעים הראשונים אנחנו למדים על האופי של כל דמות מן הדמויות הראשיות ומה שקורה במהלך הסרט זה שכל דמות רק מקצינה את האופי שלה ומתקשחת כלפי כל גורם חיצוני אפשרי. אין כל פתיחות בקרב הדמויות השונות ואפשר לומר את זה גם על לינוי שנחשבת לרכה מבין כולם וגם על האח הגדול והמאיים של ג'וש.
עמק
אלא שיש מי שכן ביצע את אשר הוטל עליו ולא משנה אם התסריט גרוע או שהמסר לא עובר, ואני מדבר כמובן על הקאסט הצעיר במיוחד של הסרט הזה וכולל שחקנים כדוגמת מאור שוויצר, ג'וי ריגר ונווה צור. אני מוכרח לברך אותם על המשחק המשובח שלהם, בעיקר נוכח גילם הצעיר והעובדה שרוב השחקנים לא נכנסים לתחום הקולנוע בשלב כל כך מוקדם, תמיד יש כאלו שכן, אבל הרוב כמובן שלא. הם קצת מקלים על התסכול מן הסרט והיה בעיקר נחמד לראות איך הם נכנסים לנעליים של הדמויות שלהם ועושים את העבודה כמו שצריך. אז כן, במידה ויגיעו תסריטים טובים יותר אני משוכנע שהשחקנים הללו יוכלו לבצע אותו כמו שצריך ואז גם יזכו לייצר קולנוע איכותי באמת.

אבל עד אז, "עמק" הוא סרט בינוני מאוד שבטח לא שווה צפייה אלא יותר מחשבה בקרב צוות ההפקה והיוצרים לגבי האופן שבו הם מנסים להעביר ביקורת על החברה ולהעביר לנו מסר - משום שזו לא הדרך.

ציון סופי: 6.5 מתוך 10

התמונות בעיצוב צולמו על ידי i-bob. מופעל על ידי Blogger.