ביקורת: "Old Man Logan #9"
מאת: נהוראי מבורך כחלון
החל מעכשיו, ראו זאת כדבר רשמי: מעקב חודשי ומתמשך אחר סדרת הקומיקס "Old Man Logan", לפחות עד שאמאס בה ואעבור לסדרה אחרת. אז לאחר שבתחילה לא התחברתי אליה והיא הייתה, לפחות בעיניי, סתמית ומיותרת ובלשון המעטה, די לא טובה, חוברת #7 הפנטסטית שינתה לחלוטין את דעתי. בחודש שעבר המשכתי היישר אל חוברת #8, אך נחלתי אכזבה רבה, אם כי כעת, היישר אל תוך חוברת #9, כולי ציפייה.
שם: "Old Man Logan"
החוברת החדשה מתעלמת לחלוטין מאירועי החוברת הקודמת - לא מתייחסת אליהם וגם לא מאזכרת אותם. העלילה שלה ממשיכה בדיוק מאותה הנקודה שבה עצרה חוברת מספר 7 מלפני כחודשיים, כאילו חוברת מספר 8 מעולם לא הייתה כאן. אם להיות כן, אני לא יודע איך בדיוק להתייחס לזה, אבל בדבר אחד אני בטוח - החוברת מלפני חודשיים הייתה פנטסטית, יצירת אמנות לכל דבר ועניין, בעוד שהחוברת של החודש שעבר הייתה סתמית ומאוד מיותרת. לפיכך אני בהחלט שמח שהחוברת מלפני חודשיים ממשיכה סוף סוף כמו שציפיתי, אלא שהדבר בכל זאת מעלה תהיה - לשם מה חוברת מספר 8 נוצרה אם מדלגים עליה מבחינה עלילתית? לא היה עדיף לדלג ולוותר עליה?
ובכן, משהו שחשוב לי לציין כמה שיותר מוקדם, עוד בטרם אתחיל בביקורת עצמה: אורך החוברת. גם בפעם הקודמת התלוננתי על האורך הקצר שלא מצדיק את המחיר, אך תרשו לי להתלונן פעם נוספת גם הפעם, ויותר בנחרצות. אורך החוברת הנוכחית עומד על 20 עמודים (18, אם לא סופרים את העטיפה ועמוד ההקדמה), זאת במחיר של כ-25 שקלים, ובואו נדבר ישר ולעניין: אין למחיר הזה הצדקה. אם היו, אולי, 25 עמודים, או 30 עמודים, הייתי משלם ובכיף, אבל כשמדובר ב-20 עמודים בלבד (ו-18 בנטו!), מדובר במחיר גבוה למדי שלא מצדיק את עצמו. אני אוהב לשלם על מה שאני קורא, זו מעין דרכי האישית "להעריך" את היוצרים, אך הפעם הייתה זו הגזמה רצינית לגמרי.
טוב, אז אני חושב שאפשר סוף סוף להתחיל בביקורת, לא? יש לי, כמובן, עוד הרבה דברים לומר ולא מעט תלונות לציין, אבל אין בכך איזושהי חשיבות כלשהי. מדוע ולמה? מפני שלא משנה כמה אתלונן, בסופו של דבר שום דבר לא ישתנה, והחוברות ימשיכו להיות קצרות ובמחירים גבוהים שלא מצדיקים את אורכן. אז בואו ונעזוב את זה, כי בכל זאת מדובר ב-Marvel, ואני לא בטוח עד כמה היא מתייחסת לביקורות שנכתבות על תוצריה.
אז, כהמשך לאירועי החוברת מלפני חודשיים ובהתעלמות מוחלטת מהחוברת של החודש שעבר, לוגאן הזקן (את תקן "המדוכא" הוא נטש לפני חודשיים אך החזיר לעצמו בחודש שעבר, אך נראה כי כעת הוא שוב נטש אותו) יוצא בציד אחר ליידי דת'סטרייק.
הסיפור נע בין שתי תקופות זמן - אחת בהווה של יקום Marvel הראשי, ושנייה בעבר של יקום Marvel ממנו לוגאן הזקן הגיע ובו נבלי-העל הרגו את כל גיבורי-העל והשתלטו על העולם. במקביל לתקופת ההווה, בה לוגאן נמצא בעיצומו של מרדף אחר ליידי דת'סטרייק, בתקופת העבר מוצג בפנינו לוגאן הזקן כשהוא נס מנבלי-העל הרודפים אותו אל יפן יחד עם רעייתו באותה העת. ו... זהו. לא מסופר עוד כלום - בהווה לוגאן הזקן בציד אחר ליידי דת'סטרייק ובעבר הוא מנסה לברוח מנבלי-העל ומגיע עם רעייתו ליפן.
אפשר לייחס, כמובן, את חוסר העלילה המשווע לאורך הקצר בצורה קיצונית של החוברת, או לכך שמדובר בפתיחה של קשת סיפור שעתידה לכלול כחמישה חלקים, ולכן מדובר בחוברת שמטרתה להיות רק מעין "פרולוג", לבנות ולהכשיר את הקרקע לאירועים העתידים לבוא. כך או כך, קשה לי לדעת כיצד עליי להתייחס לכך. הסיבה הראשונה היא דבילית לחלוטין ועשויה לעצבן לא מעט מכם, בעוד שהסיבה השנייה דווקא... יכולה להתקבל על הדעת, בסופו של דבר. אבל כך או כך, ניכר חוסר רציני בעלילה כלשהי (לפחות בכזו שמובנת).
לאורך כל החוברת, הקצרה בצורה קיצונית (כן, אציין זאת שוב ושוב!), עוטף את הקורא מסתורין לא ברור. הניסיון להבין את המתרחש בהחלט מעורר אצל הקורא עניין, והמעבר מעמוד לעמוד הופך למותח יותר ויותר (אם רק היו יותר עמודים להיות מתוחים מהם, כי החוברת קצרה בצורה קיצונית). עוד בסצנת הפתיחה הקורא נשאב אל תוך העמוד ולא נשאר אדיש למתרחש. אבל זה לא בהכרח דבר טוב, כי אמנם תחושת המסתורין היא כיפית, אך זה מעצבן כשאתה בקושי יודע מה לעזאזל מתרחש. העניין הזה זה ניכר במיוחד בסצנת הסיום, שאמנם נגמרת בצורה שמשאירה את הקורא במתח לקראת החוברת הבאה, אך די מבלבלת אותו.
מדובר באחת החוברות היותר מסובכות שקראתי לאחרונה - המעבר בין שתי תקופות הזמן לא עקבי והשתיים לא מתקשרות בניהן בצורה מובנת, המעבר בין הסצנות מהיר שלא כצורך וקופצני, מניעי וסיבות הדמויות לא ברורות והעלילה כלל לא מובנת. התסריט פשוט מורגש לי עצל ולא מתאמץ, כאילו מדובר בניסיון חיפוף של הכותב לסיים את העבודה וללכת הביתה. עד עכשיו אני מנסה להבין מה בדיוק התרחש בחוברת, והפלא זה פלא, אני עד עכשיו לא ממש מבין.
אלא שמנגד לכל החוסרים הרבים שבחוברת, נמצא לו יתרון אחד ובולט - האמנות. בדיוק כמו בשתי החוברות הקודמות, ובדיוק כמו שציפיתי - משובחת ומצוירת היטב בראליסטיות מדהימה להחריד. הדמויות מצוירות נהדר, אזורי ההתרחשויות בנויים היטב, הרקעים מצוירים בצורה יפהפייה והקרבות שובי עיניים ומשאירי לסת פעורה. לפחות ציפייה אחת שלי לחוברת נענתה בחיוב, ולפחות בדבר אחד יצאתי מרוצה. אם רק החוברת הייתה ארוכה יותר, אולי הייתי נהנה עוד יותר מטיבה הנפלא של האמנות.
ניתן לסכם את החוברת הזו במילה אחת (שכבר הזכרתי לא מעט): קצרה. הקוצר הקיצוני שלה ניכר בעלילה שלא מקבלת מספיק זמן ומתפזרת ליותר מידי כיוונים ולכל אורכה הקצר משאירה את הקורא אמנם במתח ובמסתורין, אך גם בבלבול ובחוסר הבנה, ואפילו האמנות הנהדרת לא מצליחה לפצות על החולשה הזו וההנאה ממנה נגמרת מהר מידי. גם כחוברת פרולוג, כזו שאני מוכן להתעלם ממנה כחלק מהסיפור הראשי ולראות בה בסך הכל הקדמה לקראת סיפור גדול יותר, מדובר באחת די גרועה.
בשורה התחתונה - אתם לא תבינו מה לעזאזל קרה ב-"Old Man Logan #9", העלילה תפזר אתכם ואתם לא תבינו דבר ותישארו מבולבלים. מה שכן, אתם תתלהבו מהאמנות, ובמיוחד מסצנה אחת ספציפית ושובת עיניים בהתחלה. אבל לא ממש יותר מזה, מדובר בחוברת גרועה למדי, כמעט מכל בחינה. וותרו עליה, במקסימום בחוברת הבאה תקראו את עמוד ההקדמה. אפילו החוברת הקודמת, עם כמה שהייתה מיותרת וסתמית, הייתה די חמודה וריגשה כמה מעריצים וותיקים, אך בזו הנוכחית, לא מצאתי שום דבר טוב.
אני אחכה לחוברת הבאה בחודש הבא, אמשיך במעקב, בציפייה אמיתית לשיפור רציני וגדול ככל האפשר מהחולשה של החוברת הנוכחית, אך כשמדובר כבר באכזבה שנייה ברצף, במידה ואתאכזב שוב, אשקול ברצינות אם להמשיך במעקב. יש סדרות אחרות ששוות את הכסף שלי יותר מהחוברת הזו, ובמיוחד כשהן ארוכות יותר ומצדיקות את מחירן.
החל מעכשיו, ראו זאת כדבר רשמי: מעקב חודשי ומתמשך אחר סדרת הקומיקס "Old Man Logan", לפחות עד שאמאס בה ואעבור לסדרה אחרת. אז לאחר שבתחילה לא התחברתי אליה והיא הייתה, לפחות בעיניי, סתמית ומיותרת ובלשון המעטה, די לא טובה, חוברת #7 הפנטסטית שינתה לחלוטין את דעתי. בחודש שעבר המשכתי היישר אל חוברת #8, אך נחלתי אכזבה רבה, אם כי כעת, היישר אל תוך חוברת #9, כולי ציפייה.
שם: "Old Man Logan"
מס' חוברת: 9
מוציאה לאור: Marvel Comics
מס' עמודים: 20
כתיבה: ג'ף למיר
אמנות: אנדראה סורנטינו
החוברת החדשה מתעלמת לחלוטין מאירועי החוברת הקודמת - לא מתייחסת אליהם וגם לא מאזכרת אותם. העלילה שלה ממשיכה בדיוק מאותה הנקודה שבה עצרה חוברת מספר 7 מלפני כחודשיים, כאילו חוברת מספר 8 מעולם לא הייתה כאן. אם להיות כן, אני לא יודע איך בדיוק להתייחס לזה, אבל בדבר אחד אני בטוח - החוברת מלפני חודשיים הייתה פנטסטית, יצירת אמנות לכל דבר ועניין, בעוד שהחוברת של החודש שעבר הייתה סתמית ומאוד מיותרת. לפיכך אני בהחלט שמח שהחוברת מלפני חודשיים ממשיכה סוף סוף כמו שציפיתי, אלא שהדבר בכל זאת מעלה תהיה - לשם מה חוברת מספר 8 נוצרה אם מדלגים עליה מבחינה עלילתית? לא היה עדיף לדלג ולוותר עליה?ובכן, משהו שחשוב לי לציין כמה שיותר מוקדם, עוד בטרם אתחיל בביקורת עצמה: אורך החוברת. גם בפעם הקודמת התלוננתי על האורך הקצר שלא מצדיק את המחיר, אך תרשו לי להתלונן פעם נוספת גם הפעם, ויותר בנחרצות. אורך החוברת הנוכחית עומד על 20 עמודים (18, אם לא סופרים את העטיפה ועמוד ההקדמה), זאת במחיר של כ-25 שקלים, ובואו נדבר ישר ולעניין: אין למחיר הזה הצדקה. אם היו, אולי, 25 עמודים, או 30 עמודים, הייתי משלם ובכיף, אבל כשמדובר ב-20 עמודים בלבד (ו-18 בנטו!), מדובר במחיר גבוה למדי שלא מצדיק את עצמו. אני אוהב לשלם על מה שאני קורא, זו מעין דרכי האישית "להעריך" את היוצרים, אך הפעם הייתה זו הגזמה רצינית לגמרי.
טוב, אז אני חושב שאפשר סוף סוף להתחיל בביקורת, לא? יש לי, כמובן, עוד הרבה דברים לומר ולא מעט תלונות לציין, אבל אין בכך איזושהי חשיבות כלשהי. מדוע ולמה? מפני שלא משנה כמה אתלונן, בסופו של דבר שום דבר לא ישתנה, והחוברות ימשיכו להיות קצרות ובמחירים גבוהים שלא מצדיקים את אורכן. אז בואו ונעזוב את זה, כי בכל זאת מדובר ב-Marvel, ואני לא בטוח עד כמה היא מתייחסת לביקורות שנכתבות על תוצריה.
אז, כהמשך לאירועי החוברת מלפני חודשיים ובהתעלמות מוחלטת מהחוברת של החודש שעבר, לוגאן הזקן (את תקן "המדוכא" הוא נטש לפני חודשיים אך החזיר לעצמו בחודש שעבר, אך נראה כי כעת הוא שוב נטש אותו) יוצא בציד אחר ליידי דת'סטרייק.
הסיפור נע בין שתי תקופות זמן - אחת בהווה של יקום Marvel הראשי, ושנייה בעבר של יקום Marvel ממנו לוגאן הזקן הגיע ובו נבלי-העל הרגו את כל גיבורי-העל והשתלטו על העולם. במקביל לתקופת ההווה, בה לוגאן נמצא בעיצומו של מרדף אחר ליידי דת'סטרייק, בתקופת העבר מוצג בפנינו לוגאן הזקן כשהוא נס מנבלי-העל הרודפים אותו אל יפן יחד עם רעייתו באותה העת. ו... זהו. לא מסופר עוד כלום - בהווה לוגאן הזקן בציד אחר ליידי דת'סטרייק ובעבר הוא מנסה לברוח מנבלי-העל ומגיע עם רעייתו ליפן.
אפשר לייחס, כמובן, את חוסר העלילה המשווע לאורך הקצר בצורה קיצונית של החוברת, או לכך שמדובר בפתיחה של קשת סיפור שעתידה לכלול כחמישה חלקים, ולכן מדובר בחוברת שמטרתה להיות רק מעין "פרולוג", לבנות ולהכשיר את הקרקע לאירועים העתידים לבוא. כך או כך, קשה לי לדעת כיצד עליי להתייחס לכך. הסיבה הראשונה היא דבילית לחלוטין ועשויה לעצבן לא מעט מכם, בעוד שהסיבה השנייה דווקא... יכולה להתקבל על הדעת, בסופו של דבר. אבל כך או כך, ניכר חוסר רציני בעלילה כלשהי (לפחות בכזו שמובנת).
לאורך כל החוברת, הקצרה בצורה קיצונית (כן, אציין זאת שוב ושוב!), עוטף את הקורא מסתורין לא ברור. הניסיון להבין את המתרחש בהחלט מעורר אצל הקורא עניין, והמעבר מעמוד לעמוד הופך למותח יותר ויותר (אם רק היו יותר עמודים להיות מתוחים מהם, כי החוברת קצרה בצורה קיצונית). עוד בסצנת הפתיחה הקורא נשאב אל תוך העמוד ולא נשאר אדיש למתרחש. אבל זה לא בהכרח דבר טוב, כי אמנם תחושת המסתורין היא כיפית, אך זה מעצבן כשאתה בקושי יודע מה לעזאזל מתרחש. העניין הזה זה ניכר במיוחד בסצנת הסיום, שאמנם נגמרת בצורה שמשאירה את הקורא במתח לקראת החוברת הבאה, אך די מבלבלת אותו.
מדובר באחת החוברות היותר מסובכות שקראתי לאחרונה - המעבר בין שתי תקופות הזמן לא עקבי והשתיים לא מתקשרות בניהן בצורה מובנת, המעבר בין הסצנות מהיר שלא כצורך וקופצני, מניעי וסיבות הדמויות לא ברורות והעלילה כלל לא מובנת. התסריט פשוט מורגש לי עצל ולא מתאמץ, כאילו מדובר בניסיון חיפוף של הכותב לסיים את העבודה וללכת הביתה. עד עכשיו אני מנסה להבין מה בדיוק התרחש בחוברת, והפלא זה פלא, אני עד עכשיו לא ממש מבין.
אלא שמנגד לכל החוסרים הרבים שבחוברת, נמצא לו יתרון אחד ובולט - האמנות. בדיוק כמו בשתי החוברות הקודמות, ובדיוק כמו שציפיתי - משובחת ומצוירת היטב בראליסטיות מדהימה להחריד. הדמויות מצוירות נהדר, אזורי ההתרחשויות בנויים היטב, הרקעים מצוירים בצורה יפהפייה והקרבות שובי עיניים ומשאירי לסת פעורה. לפחות ציפייה אחת שלי לחוברת נענתה בחיוב, ולפחות בדבר אחד יצאתי מרוצה. אם רק החוברת הייתה ארוכה יותר, אולי הייתי נהנה עוד יותר מטיבה הנפלא של האמנות.
ניתן לסכם את החוברת הזו במילה אחת (שכבר הזכרתי לא מעט): קצרה. הקוצר הקיצוני שלה ניכר בעלילה שלא מקבלת מספיק זמן ומתפזרת ליותר מידי כיוונים ולכל אורכה הקצר משאירה את הקורא אמנם במתח ובמסתורין, אך גם בבלבול ובחוסר הבנה, ואפילו האמנות הנהדרת לא מצליחה לפצות על החולשה הזו וההנאה ממנה נגמרת מהר מידי. גם כחוברת פרולוג, כזו שאני מוכן להתעלם ממנה כחלק מהסיפור הראשי ולראות בה בסך הכל הקדמה לקראת סיפור גדול יותר, מדובר באחת די גרועה.
בשורה התחתונה - אתם לא תבינו מה לעזאזל קרה ב-"Old Man Logan #9", העלילה תפזר אתכם ואתם לא תבינו דבר ותישארו מבולבלים. מה שכן, אתם תתלהבו מהאמנות, ובמיוחד מסצנה אחת ספציפית ושובת עיניים בהתחלה. אבל לא ממש יותר מזה, מדובר בחוברת גרועה למדי, כמעט מכל בחינה. וותרו עליה, במקסימום בחוברת הבאה תקראו את עמוד ההקדמה. אפילו החוברת הקודמת, עם כמה שהייתה מיותרת וסתמית, הייתה די חמודה וריגשה כמה מעריצים וותיקים, אך בזו הנוכחית, לא מצאתי שום דבר טוב.
אני אחכה לחוברת הבאה בחודש הבא, אמשיך במעקב, בציפייה אמיתית לשיפור רציני וגדול ככל האפשר מהחולשה של החוברת הנוכחית, אך כשמדובר כבר באכזבה שנייה ברצף, במידה ואתאכזב שוב, אשקול ברצינות אם להמשיך במעקב. יש סדרות אחרות ששוות את הכסף שלי יותר מהחוברת הזו, ובמיוחד כשהן ארוכות יותר ומצדיקות את מחירן.
