"הפלאש" עונה 3 פרק 2 - ביקורת טלוויזיה

מאת: נהוראי כחלון

סדרות רבות נמצאות במעקב הטלוויזיוני שלי, כמה עשרות טובות. בראש הרשימה, לצד "סאות' פארק", שהייתה ותהיה לעד אהבתי הגדולה ביותר, עומדת "הפלאש", שחזרה בשבוע שעבר בעונה חדשה. פרק הפתיחה היה כל מה שלא רציתי שיהיה (ביקורת מלאה - כאן), וקיוויתי וציפיתי לשיפור כזה או אחר בפרק החדש השבוע. אלא שכמו בדרך כלל, המציאות סטרה לי בפנים.

בפרק החדש, כהמשך ישיר לאירועי הפרק הקודם, בארי שב לציר הזמן ה"רגיל", בו אמו נרצחה והשאר כבר ידוע, כמובן. אלא שמשום מה, הוא מגלה כי הדברים אינם כפי שהוא זוכר אותם - אייריס אינה מדברת עם ג'ו ו-וולי, אחיו של סיסקו נרצח וחוקר זיהוי פלילי חדש בשם ג'וליאן הצטרף לשורות המעבדה כשותפו. פעם נוספת, בארי חווה על בשרו את ההבנה כי אסור בתכלית האיסור להתעסק במסעות בזמן ובשינויים בציר הזמן. אבל כרגיל, זה מאוחר מידי לאיש המהיר ביותר.

בניגוד לפרק הקודם שהצליח להעביר את עלילתו, על כל מגרעותיה, בצורה קלילה, מובנת וברורה, הפרק הנוכחי נכשל בכך נחרצות. העלילה מוצגת בצורה מבולבלת ומבולגנת, ונעה במהירות רבה מידי במתרחש. הצופה נאלץ לסבול מכאב ראש רב בעת ניסיונו להבין את ציר הזמן (או, בכלל, את מה שמתרחש על גבי המסך), והחורים העלילתיים ממשיכים לצוץ כפטריות לאחר הגשם.

החוסר הברור ביותר בפרק מתבטא בהופעותיהם של "היריב", לאחר שכבר הופיע בפרק הקודם, ו"דוקטור אלכימיה", אשר עתיד לשמש כאחד משני האנטגוניסטים הראשיים בעונה הנוכחית (השני טרם הוצג, כנראה רק בהמשך, וכבר כעת אני רושם את ההימור שלי על ג'וליאן). השניים, לכאורה, קשורים זה בזה, אך על גבי המסך זה לא ממש נראה כך. מניעיו (וכמובן, הרקע) של "היריב" לא סופרו לצופה, וגם לא ממש יסופרו. באשר ל"דוקטור אלכימיה" - הוא ממש מוזר, עם כוחות לא ברורים בכלל ועיצוב מזעזע.

ובגזרת הספוילרים, נקודה חשובה מאד - קייטלין הופכת ל"קילר פרוסט", כפי שחיכינו וציפינו עוד מהופעתה הראשונה. נראה מבטיח, אך לא יחזיר לטווח ארוך, ככל הנראה, ובוודאי גם מאד יאכזב. ובכלל, נראה לי תמוה למדי שלעשות בדיוק את אותו הדבר (דהיינו, לחזור אחורה בזמן ולתת לאמך להירצח) גורם לשינויים אצל אנשים שאתה כלל לא אמור להכיר. כאילו, איך בדיוק הופיע משום מקום ג'וליאן? ומה גרם לאחיו של סיסקו להיהרג? ואיפה "החלילן"? ואיך לעזאזל, בשם האלוהים, זה מתקשר לדיגל ול"החץ"?

אך עזבו את החורים האינסופיים לרגע, כי זה יישאר לעולמי עד. נקודה חיובית משמעותית היא הדרמה, שאמנם ממשיכה להיות מיותרת וסתמית, אך דווקא מצליחה לשדר רגשות אינטנסיביים ואף לגרום לצופה להתרגש מעט. גם הקומדיה לא רעה בכלל, עם כמה הברקות ספציפיות שגרמו לי לחייך מאוזן לאוזן. מצד שני, קשה לומר זאת על המתח, שלא ממש גרם לי לצפות לפרק הבא, ואפילו די להפך.

הפרק החדש של "הפלאש" אמנם היה, בהחלט, טוב מקודמו באופן ניכר, אך גם הוא לא היה ממש מיוחד, וניחן בכמה וכמה חוסרים. כ-20 פרקים עומדים לפנינו, כך שלחרוץ את דינה של העונה עדיין אי אפשר (לפחות לפי דעתי), ומוטב להיות אופטימיים ככל האפשר. זו הולכת להיות עונת שידורים ארוכה מאוד.

ציון סופי: 6.5 מתוך 10

התמונות בעיצוב צולמו על ידי i-bob. מופעל על ידי Blogger.