סיקור המשחק Assassin's Creed: The Ezio Collection

מאת: לידור אטיאס

ברוח הסרט החדש "אמונת המתנקש" אשר מבוסס על סדרת משחקי Assassin's Creed, אסקר גם את האוסף החדש של 3 המשחקים של אציו בסדרת משחקי Assassin's Creed, משחקים שזכו למעמד גבוה מאוד ונחשבים לאיכותיים ביותר וככאלו שהגדירו את הסדרה לא פחות מן המשחק הראשון בה.

הסיקור, בניגוד לסיקורים אחרים, ידון מצד אחד גם במשחקיות והגרפיקה, אבל מצד שני הוא ישים דגש מרכזי מאוד על העניין שמעורר הכי הרבה מחלוקות באשר לאוספים של משחקים משוחזרים או משחק משוחזר שעומד בפני עצמו.

תכולת האוסף:

-Assassin's Creed II
-Assassin's Creed: Brotherhood
-Assassin's Creed Revelations
-כל חבילות ההרחבה של Assassin's Creed II
-כל חבילות ההרחבה של Assassin's Creed Brotherhood
-כל חבילות ההרחבה של Assassin's Creed Revelations

רקע

במרכז עלילות כל 3 המשחקים ניצב אציו אודיטורה דה פירנצה, המתנקש הראשון שמוצג בסדרת המשחקים כדמות ראשית שאיננה מוסלמית. לא צריך להיות גאון בשביל להבין שהעובדה הזו היא בעייתית ומהווה ספוילר - מדובר במשחק שבו אתם נלחמים על החיים שלכם ונכנסים לסיטואציות ומצבים מסוכנים לא פעם, כך שהאפשרות שהדמות תיהרג עומדת בעינה, אך כמובן מתבטלת באשר ל-2 המשחקים הראשונים לפחות.

משחקיות

המשחקים הראשונים בסדרת משחקי Assassin's Creed הם נהדרים מבחינת המשחקיות, וכל 3 המשחקים מהנים מאוד בזכות המשחקיות הנהדרת שהם מביאים (על אף שיש שינויים פנימיים בין המשחקים, החוויה הכללית דומה מאוד וכוללת אלמנטים זהים - פארקור, לוחמה, מרדפים, התנקשויות שקטות, התגנבויות ועוד).

בסך הכל, מבחינה אנימטורית 3 המשחקים הם טובים ללא שום ספק, אין בהם הרבה באגים בכל הנוגע לאנימציות - גם לא באנימציות ספציפיות וגם לא בסנכרון בין אנימציות שונות ו/או במעבר מאנימציה אחת לאחרת. 

טוב האנימציות נשמר בכל מערכות המשחק, כאשר קרבות החרבות, ההתקפות השקטות, התנועה הבסיסית במשחק, מהלכי הפארקור וכל שאר מערכות המשחק שומרות על איכות אנימטורית גבוהה עם אנימציות נהדרות וסנכרון מצוין.

כמו כן, מגוון האפשרויות שמאפשר המשחק הוא גדול ומפתיע מאוד בהתחשב בשנים שבהן המשחקים הללו הגיעו לשוק. 

מערכת הקרב במשחק ככלל מחולקת לקרבות שקטים וקרבות פרונטליים בהם אתם מזוהים על ידי האויב. בכל אחד מ-2 הסוגים הללו יש לכם מגוון של אפשרויות.

הלוחמה השקטה מציעה לכם להתגנב מאחורי האויב ברגל ולדקור אותו, להתחבא מאחורי אובייקטים ואז לבצע את החיסול, להתחבא בתוך ערימה של חציר ואז לחסל ולהחביא את האויב, כאשר אחת האפשרויות המדליקות ביותר במשחק היא להרוג על אף הבדלי גובה - אתם יכולים לנחות על אויב מלמעלה או אפילו להגיח מתחתיו בטיפוס על קיר ואז לדקור ולמשוך אותו למטה.

הלוחמה הפרונטלית מציעה לכם גם כן מגוון אפשרויות - אתם יכולים להטיל פצצת עשן כדי לקבל יתרון (עשוי לשמש להתקפות שקטות, תלוי בכמות האויבים), אתם יכולים לתקוף באמצעות נשק כבד, נשק קל ואפילו נשק לטווח רחוק, אתם יכולים לחסום ואתם יכולים אפילו להשתמש בחסימה שלכם (אם אתם זריזים) להריגת האויב ביתר קלות.

הדבר הזה נכון גם לגבי התנועה במשחק - אתם יכולים לקפץ מגג לגג, לטפס על כמות גדולה מאוד של אובייקטים במשחק, כולל בליטות בקיר, חלונות, ארגזים, סורגים, דלתות גבוהות, סולמות, אבנים בולטות ועוד. מבחינת התנועה הפשוטה, אתם יכולים לקפץ, לרוץ, ללכת לאט ומהר ואפילו לשחות, כך שמגוון האפשרויות די גדול.

גרפיקה

אם חשבתם שהמשחקיות מדהימה, חכו שתראו את הגרפיקה - היא כמובן לא יפה מספיק יחסית לגרפיקה המודרנית, דבר שמהווה בעיה קשה בהתאמת הטרילוגיה הזו לימינו כך שהיא תהיה מהנה, אך היא נחשבה באותן שנים למדהימה ופורצת גבולות, כך שהיא הפכה את המשחקים הללו לטובים והחמים ביותר בשוק.

האיכות של הטקסטורות, המידול האיכותי והמפות הצבעוניות והיפות בהן אתם יכולים להסתובב במשחק - כל אלו ועוד הופכים את כל 3 המשחקים למדהימים מבחינה גרפית, כאלה שפשוט הוציאו את העיניים מהמקום לשחקנים ששיחקו בהם במקור.

השורה התחתונה

המגוון, לצד ההצטיינות האנימטורית והגרפיקה המדהימה הקנו למשחקיות בזמנו מעמד גבוה מאוד, על אף קיומם של באגים קלים פה ושם. אבל למה אני אומר רבים מהשבחים בלשון עבר? מסיבה אחת ברורה, שגורעת מאיכות הטרילוגיה הזו עד מאוד - המשחקים הללו לא בנויים לשנת 2017. 

שוק הגיימינג, כמו כל שוק אחר בעולם (כמעט) עובר תהליכים אבולוציוניים ממש מידי כמה זמן, התהליכים הללו מורגשים יותר כשמדובר בשנים, אך אתם עשויים להרגיש אותם גם בהבדל של חודשים או שבועות בודדים. 

מאז השקת המשחקים הללו עבר שוק הגיימינג תלאות רבות ואופי המשחקים שנחשבים כיום ל"טובים" השתנה בצורה ניכרת מאוד. ההגדרה למשחק "טוב" כיום לא תואמת את המשחקים הללו, במיוחד לא בהיבט הגרפי, שכן, לצערי הרב, האיכות של משחקים היום מאוד מבוססת על הגרפיקה, כאשר גם אם משחק מספק אלמנטים נהדרים של משחקיות, אם הגרפיקה שלו לא תהיה לטעמם של השחקנים הם יפסלו אותו.

בנוסף לכל זה, האוסף הזה מיותר לחלוטין עבור קהל גדול מאוד - כל מי ששיחק במשחקים הללו במקור וכבר יש לו אותם, כלל לא צריך לרכוש את האוסף הזה, מפני שהוא לא מציג שינויים או תוספות מיוחדות מעבר לחבילות ההרחבה החנמדות של המשחקים הללו. 

אז מה אנו למדים מכך? Assassin's Creed: The Ezio Collection הוא אוסף של משחקים נהדרים שהציגו בעת ההשקות המקוריות שלהם אלמנטים מדהימים של משחקיות, גרפיקה שובת עיניים ונהדרת, אך הם אינם מתאימים, בעיקר מבחינה גרפית, לימינו אנו, כאשר כל מי ששיחק בהם לא באמת יוכל למצוא את עצמו משחק באוסף הזה שעות רבות.

ציון סופי: 7 מתוך 10

תודה רבה ל"הד ארצי" על סיפוק עותק הסקירה של המשחק הזה.
התמונות בעיצוב צולמו על ידי i-bob. מופעל על ידי Blogger.